אלרגיה לזרע של בן הזוג יכולה להסביר תופעת של חוסר פוריות ועקרות. תופעה זו נחשבת לנדירה יחסית. האלרגיה תתבטא, לרוב, בתגובה של צריבה, אודם ונפיחות בנרתיק לאחר מגע מיני. תסמיני האלרגיה יופיעו באופן מיידי לאחר החשיפה לזרע, או לאחר כשעה לכל היותר.
במספר מקרים מועט, אלרגיה זו יכולה אף להתבטא בתסמינים מערכתיים יותר כמו קשיי נשימה, נזלת, פריחה ואף שוק אנפילקטי, בדומה לאלרגיות אחרות, העלול אף להגיע לסיום טראגי. התסמינים הקלים יותר עלולים להימשך כמספר שעות ועד ימים מיום החשיפה.
במידה ובעיה זו נמצאה כגורם המפריע המרכזי בדרך להריון ולידה, ישנן דרכים רבות לטיפול בה, החל מתרופות נגד אלרגיה, דרך חיסון כלפי החלבונים האלרגניים הספציפיים ועד הזרעה עם שטיפת זרע ואמצעים דומים.
משמעותה של אלרגיה לזרע
בדרך כלל האלרגיה עצמה, אינה קשורה באופן ישיר לבעיות הפריון. האלרגיה נגרמת מתגובת המערכת החיסונית לחלבוני הזרע, אשר לרוב תגרום לדלקת נרתיקית. לפעמים, כשהחשיפה לזרע האלרגן נמשכת, תגובה זו עלולה להחמיר.
האלרגיה יכולה להופיע במקרים מסוימים כאלרגיה לזרע של גבר ספציפי, כאשר היחסים הינם מונוגמיים או לכלל הזרעים אליהם נחשפת האישה, כאשר היא מקיימת יחסי מין מרובים עם גברים שונים.
הסיבה הברורה הגורמת לאלרגיה לזרע, אינה ידועה עדיין. הסיבה לקושי במחקר העוקב אחר תגובות אלה, נעוץ בעובדה כי אישה עלולה לפתח תגובה אלרגנית לזרע גם לאחר חשיפה ממושכת, לפני או אחרי יחסי מין, בהריון או לאחר לידה, לאחר פעילות מינית בודדת או ללא פעילות כלל, במגוון גילאים וכו'. עם זאת, נראה כי הנשים אשר גילו תגובה זו, מאופיינות בסיפור משפחתי והיסטוריה רפואית דומה.
אבחון אלרגיה זרע
בכל מקרה של תסמיני אלרגיה כמו צריבה, נפיחות וכאבים בנרתיק לאחר יחסי מין, כדאי לברר את הבעיה אצל הרופא המטפל. הרופא יצטרך לעשות אבחנה מבדלת בין אלרגיה זו או נוכחות של פטרייה או מחלת מין אחרת. המודעות בקרב הקהילה הרפואית אודות אלרגיה לזרע אינה גדולה, ולכן טרם בירור הבעיה הספציפית כדאי לבדוק על מומחים בתחום.
לפעמים, לאחר האבחון יתברר כי נוזל הזרע מכיל נוגדנים עבור אלרגיות אשר ידועות זה מכבר אצל האישה, כמו אלרגיה לבוטנים או אלרגיה לפניצילין. על מנת לשלול מקרים מסוימים ולאשש אחרים, על הרופא לבצע אבחון ותשאול מקיף, אשר ינסה למצות את מירב הגורמים הידועים.
פעמים רבות, האבחון הדפיניטיבי יהיה כאשר בני הזוג יתחילו להשתמש בקונדום, והתסמינים המתוארים ייעלמו. אבחון זה יהיה המהיר והמדויק ביותר. במידה ומאושש החשד לאלרגיה לזרע, אפשר לבצע תבחין עורי אשר תוצאותיו יהיו חד משמעיות.
טיפול
הטיפולים המוצעים יתמקדו בטיפולים תרופתיים ואימונותרפים. מעבר לכך, מניעת החשיפה לאלרגן היא דרך הטיפול המומלצת ביותר. במקרים בהם מעוניינים בני הזוג בהריון, דרכי המניעה, אשר נעשים באמצעות שימוש בקונדום אינם רלוונטיים לגביהם.
במקרים בהם נראה כי טיפול תרופתי באנטי היסטמינים יכול לעזור, התכשירים יינתנו כחצי שעה לפני קיום יחסי המין, ובמשחות נוגדות לאחריו. טיפולים אלה יינתנו, לרוב, במצבי אלרגיה קלים יחסית.
שיטת טיפול אחרת, הכוללת חיסונים אימונותרפיים, מרגילה את הגוף בהדרגה לכמויות הזרע ולתגובה תקינה לחשיפה. הבעיה אשר התגלתה בשיטה זו היא בעצם הכנת החיסון, הנעשה מרכיבי נוזל הזרע.
מעבר לכך, יש צורך בזריקות רבות ותכופות אשר לעיתים לא זוכות להיענות המתאימה מצד הנשים. במקרים בהם נוסו שיטות טיפול שונות ללא הצלחה, ייעשה ניסיון להפריה חוץ גופית, למרות שעל פי הספרות המתוארת, אלרגיה זו לא אמורה לפגוע בסיכויי ההיריון והלידה התקינים.