אלרגיה ללטקס

אלרגיה ללטקס הינה אלרגיה למרכיבי הגומי הטבעי. הלטקס הינו מרכיב צמחי אשר נעשה בו שימוש רב בתעשיית הגומי.

הנפגעים העיקריים של אלרגיה זו נמצאים בין צוותי הרפואה השונים אשר משתמשים בכפפות לטקס בבואם לטפל בחולים.

מעבר לייצור כפפות, הלטקס משמש גם לייצור צינורות רפואיים (קטטר או קונדומים למשל), צעצועים, ידיות, מוצצים, בלונים ורצועות שונות. אופיו של הלטקס כחומר גמיש, אלסטי ועמיד לשחיקה הופך אותו למתאים למוצרים רבים.

אבחון אלרגיה זו, כמו באלרגיות שונות, נעשה על פי תבחין עורי או בדיקות דם לנוגדני IgE. כמו כן, הסקת הקשר בין הלטקס לתסמיני האלרגיה, בדרך כלל יהיו ברורים לאדם הסובל. בדרגות אלרגיה חמורות, הסיכון הטמון בחשיפה ללטקס ומוצריו יהיה מאיים חיים.

אלרגיה זו עלולה לגרום לשוק אנפילקטי ומוות, במקרים נדירים. שיעור האלרגיים ללטקס מבין הצוות הרפואי, כפי שנמצא במחקרים בישראל, הינו קרוב ל 15%.

קבוצות הסיכון

התפתחות האלרגיה קורית עם החשיפה לאלרגן. עם העלייה בייצור כפפות לטקס, צוותים רפואיים, במיוחד אלה המתמחים בכירורגיה וטיפול נמרץ, נמצאו במגע יומיומי עם כפפות הלטקס. גם עובדי מעבדות ורופאי שיניים חשופים לאלרגיה זו.

במקרה של התפתחות אלרגיה זו בין חברי הצוות הרפואי, היא נקראת אלרגיה תעסוקתית והיא תטופל בהתאם. כמו כן, יכולים להיפגע מאלרגיה זו חולים אשר זקוקים לטיפול רפואי, כמו הכנסת קטטר או עירויים שונים.

מבין האלרגיים למזונות שונים (כמו קיווי ובננה) נמצאה רגישות צולבת עם האלרגיה ללטקס. קבוצות סיכון נוספות יכללו את חולי האסתמה, ואנשים בעלי אלרגיה לקדחת השחת, חולים כרוניים הנמצאים באשפוז ממושך, אנשי תעשיות אחרות אשר חשופים ללטקס ומוצריו כמו אנשי ניקיון, תעשיית הרכב והקייטרינג. לרוב, אלרגיה זו אינה נוטה לעבור עם החשיפות החוזרות, אלא דווקא להחמיר.

אלרגיה ללטקס – תסמינים

לרוב, תסמיני האלרגיה ללטקס יהיו עוריים ויכללו גירוד וגירוי חמור עד אקזמה באזור הידיים. עם זאת נזלת כרונית, התעטשויות, תגובת הריריות ותסמיני אסטמה קיימים אף הם, כאשר מרכיבי הלטקס נמצאים באוויר ונשאפים למערכת הנשימה. בהכנסת הידיים לכפפות, עפים לחלל האוויר חלקיקים קטנים, אשר מעיקים על האלרגיים.

התסמינים יופיעו באופן מיידי כתגובה לאלרגן, בתגובה להתפתחות נוגדני IgE. במקרים של אלרגיה ללטקס אשר נחשפת בעקבות החשיפה לקונדומים, התסמינים יהיו נפיחות באיבר המין, גרד, אדמומיות ותחושת שריפה. תסמינים אלה יחלפו עם היעלמות האלרגן. חוסר מודעות לתסמינים או לקיומה של אלרגיה זו, עלול להוביל לתופעות לוואי רבות וסיבוכים מיותרים.

טיפול באלרגיה ללטקס

הטיפול הטוב ביותר לאלרגיה ללטקס היא מניעת הגורם האלרגני לחלוטין. אין טיפול אשר יכול למנוע אלרגיה זו, והאלרגיים מכלל האוכלוסייה צריכים ללמוד לחיות עם אלרגיה זו. לצוותים הרפואיים ניתנת האפשרות למוצר תחליפי בדמות כפפות ללא לטקס. הן אומנם פחות נוחות ומאפשרות פחות רגש בידיים, אולם הן מהוות פתרון אפשרי.

כמו כן, האדם האלרגי צריך להימצא בחדר מאוורר, עד כמה שניתן, כאשר אחרים באים במגע עם הלטקס, בכדי לנסות למנוע את החשיפה אשר בשאיפה. במקרה של חשיפה, יש להשתמש במזרק אדרנלין ובטיפול רפואי דחוף ומידי.

ישנם מקרים בהם לא יוותר לאדם האלרגי ברירה, והוא יצטרך להחליף את מקום עבודתו. במקרים של חולים אשר רגישים ואלרגיים ללטקס, הם חייבים לדווח על כך לצוות הרפואי לפני כל טיפול רפואי ולדאוג שישתמשו במוצרים תחליפיים. כמו כן, כדאי שיישאו עימם דיסקית מזהה למקרה של טיפול רפואי דחוף. לפעמים ההמלצה לחולים אלה תהיה להצטייד עימם בכפפות ללא לטקס, למקרה שלצוות הרפואי ייחסר.