לאלרגיות ישנן תסמינים רבים, אשר בחלקם משפיעים ומשליכים על מערכות כלליות. אחד מהתסמינים הקשים לאלרגיה אשר עלולים להיות אף מאיימי חיים, הינם בצקות פוטנציאליות במקומות שונים בגוף.
בניגוד לבצקות, אשר הינם מאגר והצטברות נוזלים, המתפתחות באופן הדרגתי במצבי מחלה שונים (כמו מחלות לב, כליות ועוד), במקרה של אלרגיה, הן מתפתחות באופן מהיר וחד.
פעמים רבות, הבצקת עוברת כלאחר שבאה לאחר מספר שעות, ללא השארת סימנים או סימפטומים מסוימים. מעבר לבצקת, ולנפיחות האופיינית, היא עלולה להתלוות לפריחה, גרד, כאב או לחץ נוספים. הבצקת עלולה להופיע באופן מקומי או רב מערכתי, כמו למשל בפנים, כפות ידיים ורגליים. ולפעמים, היא תופיע במעיים, הלשון ודרכי הנשימה. הבצקת עלולה לפגוע בתפקודים חיוניים של איברים אלו, עד לכדי שיתוק מוחלט, במקרה קיצוני ללא קבלת טיפול.
גורמים לבצקות
הבצקת עצמה אינה מחלה, אלא מהווה את הסימפטום לבעיה. ועל כן דרך הטיפול וההתמודדות יהיו בבעיית האלרגיה עצמה, ולא בסימפטומים, אלא אם כן חלה החמרה מאיימת חיים.
הבצקת עלולה להתפתח באופן מהיר, כמספר שעות לאחר אכילת מזון אלרגני או חשיפה אחרת לאלרגן. בדומה לתסמינים אחרים, גם התפתחות האלרגיה לא קשורה באופן הדוק עם חשיפה למינוני אלרגנים גבוהים. כך שיהיו מטופלים, אשר כבר לאחר חשיפה מינימלית, יפתחו תסמינים קשים וחמורים, במיוחד כאשר החשיפה הינה חוזרת.
אבחון המקור לבצקות עלול להיות בעייתי, מכיוון שגורמים רבים עלולים לגרום למצבים אלה. על כן, יש לקחת את מגוון הפרמטרים, התסמינים והמאפיינים ולהגיע למסקנה מהם הגורמים אשר הובילו לבצקת זו.
הבצקות השונות כתוצאה מאלרגיה יכולות להופיע באזורים שונים. אולם, הבצקת השכיחה ביותר הנגרמת היא מסוג אנגיואדמה, הקשורה לכלי הדם, והיא זו אשר עלולה לגרום לחנק ואף מוות, כתוצאה מחסימת דרכי הנשימה. בצקות אחרות אופייניות הינן בצקות בדרכי העיכול, אשר פעמים רבות, אינן מראות ביטוי חיצוני, ולכן קשות לאבחון.
סוגי האלרגיות וסיכונים פוטנציאליים
האלרגיות אשר עלולות להתבטא בתסמיני בצקות יהיו: אלרגיה למזון ואלרגיה למוצרי חלב, אלרגיה לתרופות או גורמים סביבתיים (כמו אבק, פרוות בעלי חיים, צמחים וכולי). אלרגיה למוצרי חלב יכולה לגרום לבצקות במערכת העיכול ולפיכך לכאבי בטן כתוצאה מכך.
בצקת גרונית אשר עלולה להוביל לחנק עלולה להצביע על אלרגיה משולבת, למוצרי מזון מסוימים ולהשפעות סביבתיות. אלרגיה למאפיינים סביבתיים כלשהם עלולה להתבטא בעור בצורת אורטיקריה.
חשיבות הבצקות הללו הן שהגורמים שלהן הינם פנימיים ולא חיצוניים, גם אם האלרגן נמצא בסביבת האדם. לכן טיפול מידי הן בבצקת והן בהפסקת החשיפה הינו חשוב וקריטי במצבים אלה. החשש העיקרי במקרים אלה של בצקות הוא מפני התפתחות הלם אנאפילקטי, אשר נגרם מחוסר איזון של נוזלים בין הרקמות.
טיפול בבצקות מאלרגיה
הטיפול האופייני למצבי בצקת הינו סטרואידים. על פי מצב החומרה, יוחלט האם לתת את הסטרואידים באופן פומי או דרך הוריד, להשפעה מהירה ומשמעותית יותר. הסטרואידים יכולים להיות מסוג של פרדניזון, הידרוקורטיזון ועוד. מעבר לכך, במצבים קיצוניים יותר, יידרש טיפול באדרנלין ותרופות אנטי היסטמיניות (כמו פנרגן, לורסטין, זילרג'י ואחרים).
מעבר למצב הבצקת הזמני, יש לעקוב אחר המטופל וללמדו כי עליו הימנע מאותם אלרגניים אשר נמצאו כקשורים במצבו. לרוב, הטיפול היעיל ביותר כנגד החרפת המצב תהיה מניעה, ככל האפשר מפני חשיפות חוזרות. במקרה ותנאי זה לא יכול להתקיים, או כאשר נושא האלרגיה לא אובחן, יש לצייד את המטופל באמצעי מניעה (זריקות) אשר יוכלו להוות טיפול מקדים ומציל חיים, במקרים מסוימים.
