כאשר עולה חשד כי הילדה או הילד שלכם מגיב תגובה אלרגית, מומלץ להתחיל עם בדיקות פשוטות ובטוחות כדוגמת בדיקת עור, ובהתאם לתוצאות לשקול בדיקות מתקדמות יותר. יש להתאים את סוג הבדיקה לגיל הילד ולתסמינים שלו. יש לבצע את הבדיקות תחת השגחת מומחה לאלרגיות.
אלרגיה יכולה להתפתח אצל ילדים ומבוגרים בכל גיל. ככל שנזהה מוקדם יותר את האלרגיה, כך נוכל מהר יותר לצמצם את התסמינים ולשפר את איכות חיינו וחיי ילדינו.
מהם תסמיני האלרגיה הנפוצים יותר:
- פריחות בעור
- בעיית נשימה
- שיעול
- התעטשות, נזלת או גודש
- עיניים מגרדות
- קלקול קיבה
אלרגיה יכולה להיות מופעלת על ידי מגוון דברים, כולל חומרים מגרים בפנים ובחוץ וכמו גם מזונות. אם אתם מבחינים בתסמיני אלרגיה אצל ילדכם, קבעו עבורם תור לרופא ילדים או לאלרגיה, רופא המתמחה באלרגיות.
לפני הבדיקה, כדאי לכם לבצע מעקב ורישום של סימפטומים וחשיפות – כך שתוכלו לעזור לרופא המטפל להבין ולנתח את הדפוס באם קיים.
מהן הבדיקות הקיימות כיום לאיתור ואבחון אלרגיה?
בדיקת עור
בדיקה זו היא הבדיקה הנפוצה והפשוטה ביותר לאבחון אלרגיות. במהלך הבדיקה מוחדרים לעור חלבונים וחומרים אלרגניים שכיחים, בדרך כלל בין 10 ל-50 סוגים, ונבדקת תגובת העור. תגובה חיובית מתבטאת באזור מקומי של גירוד, נפיחות, אדמומיות ושלפוחיות.
יתרונותיה של בדיקת העור הם הפשטות, הזמינות, המהירות והמחיר הנמוך יחסית. מאידך, לעתים התוצאות אינן מדויקות לחלוטין ויכולות להיות תגובות שליליות מקומיות. בנוסף, הבדיקה אינה ישימה לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים.
בדיקות דם לאבחון אלרגיות
בדיקות אלו בודקות רמות של נוגדנים מסוג IgE הספציפיים לאלרגנים שונים. רמה גבוהה מעידה על תגובה אלרגית. יתרון בדיקת הדם הוא שהיא לא פולשנית וכמעט ללא סיכונים. החסרון הנו שבגילאים צעירים מאוד לא תמיד מייצרים נוגדני IgE, ולכן הבדיקה עלולה לתת תוצאה שלילית כוזבת.
בדיקות דקירת עור
אלו הן בדיקות שבהן מחדירים תמציות של אלרגנים לשכבה העליונה ביותר של העור באמצעות מחט עדינה. יתרון הבדיקה הוא רגישות גבוהה יותר עם פחות תופעות לוואי מקומיות. מאידך, הבדיקה עלולה להיות מעט כואבת ולא מתאימה לילדים קטנים מאוד.
ילדים הסובלים מאסתמה יכולים לעבור מבחני אתגר, שבהם משך זמן קצר נחשפים במכוון לאלרגן החשוד כמשרה התקף, תחת השגחה רפואית. זאת על מנת לאמת את הקשר בין האלרגן להתקף. אולם מבחנים אלה עלולים להיות מסוכנים וכרוכים בסיכון משמעותי, ולכן נעשים לעתים נדירות ביותר.
קיימות גם שיטות חדשניות לבדיקת דם הבוחנות את תגובת תאי הדם הלבנים לחשיפה לאלרגנים שונים מחוץ לגוף. שיטות אלה עדיין בשלבי מחקר ופיתוח וטרם נכנסו לשימוש קליני שגרתי.
המסקנה המרכזית היא שיש לבחור את סוג הבדיקה על פי גיל הילד, סוג האלרגיה החשודה ומידת הדחיפות בקבלת אבחנה.
ככלל, מומלץ להתחיל עם בדיקות פשוטות ובטוחות יחסית כמו בדיקת עור או דם, ורק במידת הצורך ובהתאם לתוצאות, לעבור לבדיקות מורכבות ופולשניות יותר. יש חשיבות רבה לבצע את הבדיקות תחת השגחת רופא מומחה לאלרגיות בילדים על מנת להבטיח את מקסום הדיוק והבטיחות.
מקורות:
