למערכת החיסון חשיבות רבה בהגנה על הגוף מפני מזיקים ומזהמים. כל חומר הנכנס אל הגוף צריך להיות מזוהה על ידי מערכת החיסון כעצמי או זר, ולאחר מכן מטופל בהתאם.
קיימים מקרים בהם מערכת החיסון פועלת באופן מוגזם, וללא כל קשר לצורך האמיתי ולמציאות. במקרים כאלה, נגרמת שרשרת תגובות שבסופו של דבר גורמת לנזק לגוף המתבטא בצורות שונות, כמו מחלות אוטואימוניות ואלרגיה.
אלרגיה
אלרגיה היא תגובה חיסונית מוגזמת הנגרמת לאחר חשיפה לאלרגן – חומר כלשהו שאינו אמור להזיק, אך מזוהה על ידי מערכת החיסון כזר. כתוצאה מכך, מערכת החיסון תוקפת את האלרגן וגורמת לסימנים שונים כמו פריחה, נזלת, דלקת עיניים אלרגית וכו'.
כל חשיפה אל האלרגן מעוררת מחדש את מערכת החיסון, וגורמת להתחלת התגובה האלרגית והנזקים הקשורים אליה. מבחינה ביולוגית, התגובה האלרגית מתווכת על ידי תאי פיטום, היסטמין ונוגדנים מסוג IgE ונחשבת להפרעה נפוצה ושכיחה ביותר.
טיפול באלרגיה
הטיפול באלרגיה מתבצע בעיקר על ידי תרופות מסוג אנטי היסטמינים, שתפקידן לחסום את הקולטנים להיסטמין ובכך להפחית את התגובה האלרגית. הטיפול בעזרת אנטי היסטמינים יכול להתבצע באופן מקומי על ידי משחות ותרסיסים (אבמיס) או באופן סיסטמי באמצעות מתן דרך הפה.
במקרים קשים בהם האנטי היסטמינים לא עוזרים להתגבר על התגובה האלרגית החריפה, עוברים לטיפול בסטרואידים שתפקידם להחליש את פעולת מערכת החיסון.
הסטרואידים ניתנים גם כן באופן מקומי על ידי משחות ותרסיסים או גם כן באופן סיסטמי. חשוב לזכור ששימוש בסטרואידים גורר תופעות לוואי רבות, ולכן יש להגביל אותו ולהשתמש בו רק במקרה הצורך.
מחלות אוטואימוניות
משפחה נוספת של מחלות הקשורות לתגובה חיסונית מוגזמת היא המחלות האוטואימוניות, הנגרמות כאשר מערכת החיסון תוקפת באופן שגוי מרכיבים עצמיים של הגוף ובכך גורמת לנזק.
כמעט כל המחלות האוטואימוניות הן תורשתיות ולכן אי אפשר להחלים מהן בצורה מלאה. עם זאת, בעזרת טיפול נכון, ניתן בהחלט לשלוט בסימפטומים השונים שלהם ולחיות שנים רבות.
המרכיב הראשי במחלות האוטואימוניות הוא מוטציה גנטית כלשהי שגורמת לכך שמערכת החיסון מזהה מרכיבי גוף עצמיים כזר. סימני המחלות האוטואימוניות בדרך כלל מתבטאת על ידי התפרצות, בה סובלים מסימפטומים שונים, והפוגה, במהלכה כלל לא סובלים מהמחלה.
ידוע כיום כי קיימים "טריגרים" שיכולים לעורר את התפרצות הסימפטומים. אנשים החולים במחלות אוטואימוניות צריכים להיות מודעים לנושא.
טיפול במחלות אוטואימוניות
הטיפול במחלות האוטואימוניות ניתן בדרך כלל על ידי תרופות המדכאות את מערכת החיסון כמו סטרואידים ותרופות נוגדות חיסון. לפעמים גם מבצעים טיפול מונע במהלך תקופת ההפוגה, על מנת למנוע את התחדשות הסימפטומים, אך בכל מקרה אין דרך לרפא את המחלה מהשורש ולגרום להחלמה מלאה.
הקשר בין אלרגיה ומחלות אוטואימוניות
ניתן לראות שקיים קשר בין שני סוגי המחלות, בעיקר מפני שמנגנון המחלה של שני הסוגים קשור לפעילות מוגזמת של מערכת החיסון – באלרגיה בגלל חשיפה לאלרגן ובמחלות האוטואימוניות בגלל פגם גנטי.
בשני המקרים, מערכת החיסון לא מזהה כראוי חומרים שונים שאינם מזיקים ותוקפת אותם "בכל הכוח". מבחינת הסימפטומים, ניתן לראות בשני המקרים פריחה עורית בצורות שונות.
בנוסף, מדובר במחלות שמתבטאות על ידי התפרצויות – גם אנשים הסובלים מאלרגיה וגם חולים במחלות אוטואימוניות יכולים לשלוט בהתפרצויות המחלה, מצד אחד על ידי הימנעות מחשיפה אל האלרגנים ומצד שני על ידי מודעות לגורמים להתפרצות המחלות האוטואימוניות והימנעות מהם.
מבחינת הטיפול, בשני המקרים מדובר בטיפול סימפטומטי שאינו מטפל בגורמים למחלה, אלא רק בסימפטומים שלה, ולכן אין ברירה אלא לחיות עם המחלות האלה לאורך כל החיים.