אחד החרקים המפחידים ביותר הוא דבור, אשר עקיצתו נחשבת לכואבת וקשה ביותר.
בדומה לחרקים אחרים, עקיצת דבור יכולה לגרום לתגובה אלרגית, אשר לעיתים יכולה לסכן חיים. ולכן, חשוב להיות מודעים לאלרגיה הזו ובמידה והיא קיימת להצטייד כהלכה לכל יציאה אל השטח על מנת להימנע מעקיצות ומתגובה אלרגית קשה.
עקיצה כואבת ביותר
לעומת דבורה וצרעה, עקיצת הדבור היא כואבת ביותר. לאחר עקיצת דבור, אזור העקיצה הופך לכואב ואדמומי בצורה משמעותית ביותר, ורוב הנעקצים מתלוננים על כאב בלתי נסבל.
למרות שאנשים רבים מדווחים על כך שעקיצת הדבור כואבת בהרבה לעומת עקיצת הדבורה, חשוב לציין שבמידה ולא קיימת אלרגיה אין סיכון משמעותי לאחר עקיצת דבור למרות הכאב הנוראי.
הסיבה העיקרית לכך שעקיצת דבור כואבת כל כך היא שארס הדבור הוא מרוכז וחזק, ומכיל רכיבים המגיעים אל מערכת העצבים המרכזית וגורמים לעירור הכאב. בנוסף, הדבור יודע לעקוץ ולנשוך בו זמנית, ובכך יכול להכאיב עוד יותר.
ללא אלרגיה, הסיכוי למות מעקיצת דבור קטן ביותר, ועל מנת שזה יקרה יש צורך ב-1000 עקיצות למבוגר או ב-500 עקיצות לילד.
תסמיני האלרגיה לעקיצת דבור
במידה ומופיעה תגובה אלרגיה לעקיצת הדבור, יופיעו תסמינים מקומיים וסיסטמיים.
תסמינים מקומיים – עקיצה "רגילה" של דבור גורמת לכאב, אדמומיות ונפיחות מקומית. במידה ומופיעה תגובה אלרגית, הנפיחות תהפוך לנרחבת יותר, יופיעו בצקות באזור העקוץ ויתחיל להתפתח גרד משמעותי. בנוסף, עלולה להופיע נפיחות ופריחה באזורים אחרים בגוף ולגרום לאי נוחות משמעותית.
תסמינים סיסטמיים – בעוד התסמינים המקומיים גורמים להפרעה אסתטית ולמעט אי נוחות, אלרגיה סיסטמית יכולה להיות מסכנת חיים. התגובה האלרגית יכולה להיות קשה ביותר ולגרום לשוק אנפילקטי אשר יתבטא בחסימת נתיב האוויר ובירידה בלחץ הדם.
כתוצאה מהשוק, המצב הגופני יכול להתדרדר מאוד ואף להגיע למוות תוך דקות ספורות. לאחר עקיצת הדבור, יכולה להופיע תגובה אלרגית אשר תתבטא בנפיחות, ובמידה וקנה הנשימה, הגרון והצוואר יתנפחו, תופיע חסימה קשה של נתיב האוויר.
חסימה זו תמנע את כניסת האוויר לריאות ותוביל תוך מספר דקות לירידה משמעותית בריווי החמצן בדם. מלבד זאת, התגובה האלרגית והשוק האנפילקטי יכולים גם להתבטא בירידה בלחץ הדם, אשר יחמיר את בעיית אספקת הדם לרקמות ויזרז את קריסת המערכות הכללית.
אלרגיה לעקיצת דבורים, צרעות ודבורים מחייבת היערכות מתאימה
האלרגיה לעקיצת דבורים, צרעות או דבורים אינה מופיעה לאחר העקיצה הראשונה בחיים, אלא מתפתחת לאחר מספר עקיצות, ובמקרים רבים תתפתח בהדרגה. ולכן, עד שלא תופיע התגובה האלרגית המשמעותית, לא תמיד ניתן יהיה לדעת שאכן קיימת אלרגיה כזו.
ניתן להגיד שרק אנשים אשר כבר נעקצו מספר פעמים על ידי חרקים ממשפחה זו ולא פיתחו כל תגובה אלרגית מוגנים מפני התפתחות תגובה כזו בעתיד.
ברוב המקרים, אלרגיה לעקיצת דבורה תתבטא גם באלרגיה לעקיצת צרעה או דבור ולהיפך, אך לא תמיד זה כך ולעיתים האלרגיה יכולה להיות ממוקדת לסוג מסוים של חרק.
על מנת למנוע את סיכון החיים, כל אדם אשר יודע שהוא סובל מאלרגיה לעקיצת חרקים חייב לשאת איתו מזרק אדרנלין בכל יציאה אל השטח. מזרק האדרנלין, אשר ידוע גם בשם מזרק אפיפן, קל מאוד לשימוש, והשימוש בו מסייע לפתיחת נתיב האוויר ולהרמת לחץ הדם. האדרנלין מספק פרק זמן קצר במהלכו ניתן להתפנות לחדר המיון להמשך טיפול.
בנוסף לשימוש באדרנלין, יש להשתמש גם בסטרואידים ובתכשירים אנטי היסטמינים על מנת להתגבר על התגובה האלרגית הקשה. בסופו של דבר, אבחון נכון וטיפול מהיר בבעיה מצילים את החיים, אך עיכוב במתן הטיפול יכול לעלות לא פעם בסיבוכים קשים ומסכני חיים.
ראו גם:
אלרגיה לפרעושים