השימוש בחומרי ריסוס שונים מקובל על מנת להשמיד מזיקים כגון חרקים ומכרסמים. בחלק מהמקרים השימוש בחומרי ריסוס והדברה נעשה בסביבה הביתית. כך למשל כאשר מבקשים להתמודד עם פלישה של חרקים מזיקים, טרמיטים, מקקים, עכברים, חולדות ועוד. במקרים אחרים השימוש בחומרי הדברה וריסוס נעשה בשטחים ציבוריים כגון פארקים, צדי דרכים, גינות ציבוריות, אזורים לפינוי פסולת וכיוצא באלה.
במקביל, אחוז גבוה מאוד מהשימוש בחומרי ריסוס שונים נעשה בתעשיית המזון ברחבי העולם. במיוחד בתחום הגידולים החקלאיים (ירקות ופירות), אך גם בתחומים נוספים נעשה כיום שימוש רב בחומרי ריסוס שרבים מהם אם לא כולם עלולים להביא לתופעות של אלרגיה ולהתפתחות מחלות נוספות בקרב האוכלוסייה הכללית.
רגישות מיוחדת נצפית בתחום בקרב אוכלוסיות פגיעות כגון ילדים וקשישים וכן בקרב אנשים שצורכים מזון מהצומח בכמות גדולה במיוחד (צמחוניים).
כיצד פועלים חומרי ההדברה?
חומרי ריסוס והדברה שנעשה בהם שימוש נרחב כוללים עשרות אם לא מאות חומרים שונים. מטבע הדברים, בסוגים שונים של גידולים וכנגד סוגים שונים של מזיקים, החומרים הפעילים יכולים להיות שונים אלה מאלה. בנוסף, גם הריכוז של החומרים הרעילים יכול לנוע מריכוז נמוך וזניח ועד לריכוז גבוה ומשמעותי במיוחד.
אחוז נכבד מחומרי הריסוס השונים, יש האומרים רובים הגדול, פועלים בצורה הדומה לחומרי לחימה כימיים. אותם חומרים, כאשר הם חודרים לגופו של החרק או המכרסם, מביאים לשיתוק של מערכת הנשימה. אובדן היכולת לנשום מביא למותו של היצור שנפגע. הדבר נכון גם כאשר מדובר על הדברת מזיקים ביתית וגם כאשר מדובר על הדברת מזיקים בחקלאות.
יש לציין שריכוז החומרים הרעילים איננו יכול להרעיל את האדם בצורה שבה הוא פועל על חיות קטנות. יחד עם זאת, תופעות של הרעלה מתמשכת ותגובות אלרגיות קשות בהחלט יכולות להופיע גם בקרב ילדים וגם בקרב מבוגרים.
מאלרגיה ועד סרטן
לא תמיד קל לזהות אלרגיות ומחלות אחרות בתור כאלה שנגרמו מחשיפה לחומרי ריסוס שונים. הדבר נובע בין השאר ממחקר בלתי מספק ומהעובדה שפעמים רבות מדובר על נזק שמצטבר לאורך שנים רבות בטרם ניתן להבחין בו באופן הנראה לעין.
למרות שניתן לעיתים לאבחן את הסובלים מחשיפה מוגברת לחומרי הדברה באמצעות בדיקות רפואיות מתאימות בשלב מוקדם, הדבר מתגלה לרוב רק כאשר הנזק מגיעה לרמה גבוהה מאוד.
בין הבעיות שמתגלות בקרב אוכלוסיות שנחשפות לחומרי הדברה ניתן למצוא:
- שיעור גבוה של חולי סרטן – בתחום זה יש לציין שיעור גבוה בקרב ילדים ובקרב אוכלוסיות של אנשים שעובדים בתחום הריסוס וההדברה.
- בחילות והקאות – עלולים להתרחש במקרים של הרעלה אקוטית וגם במקרים של חשיפה מוגברת לאורך זמן.
- בעיות בדרכי הנשימה – כולל הופעה של אסטמה ובעיות נשימה אחרות.
- קשיי ריכוז – הן בילדים והן במבוגרים.
- רעד בלתי נשלט, תשישות גופנית, תשישות נפשית ועד.
מה ניתן לעשות?
ההתמודדות עם נזקי הריסוס יכולה להיעשות ברמה החברתית וגם ברמה האישית.
- ברמה החברתית – יש להפעיל לחץ על המחוקק להגבלת השימוש בחומרי הדברה, הגברת הפיקוח בנוגע לכמויות חומרי ההדברה מותרות ועל עריכת מחקרים נוספים בתחום.
- ברמה האישית – האפשרות הטובה ביותר היא לנקוט זהירות בצריכת מזונות שידועים בהיותם מכילים חומרי הדברה בריכוז גבוה (תות שדה, למשל). במקביל, אפשרת לעבור לצריכה של פירות וירקות אורגניים או לשלב בין צריכה מזונות אורגניים לכאלה שמרוססים בהדברה רגילה.
- מטבע הדברים, ישנה חשיבות לרחיצת הפירות והירקות לפני הצריכה, בין אם אוכלים אותם טריים ובין אם הם משמשים לבישול.
- במידה ומבחינים באחת התופעות שצוינו למעלה, יש למהר לבצע בדיקות רפואיות לצורך קבלת טיפול מתאים.
