הפקת חשמל ישירות מקרינת השמש על ידי התקנת פאנלים סולאריים הולכת וצוברת תאוצה. לפני קרוב לעשר שנים התקבלה החלטה ברשות החשמל לנצל את אנרגיית השמש ואת הימים הרבים בהם היא זורחת במדינתנו ולהפיק חשמל בצורה ירוקה ונקיה לכאורה.
מאז הוקמו מערכות אנרגיה סולארית רבות על גגות בתים, מתקנים חקלאיים, מוסדות חינוך וגם בשטחים פתוחים. מאוחר יותר התברר שלא כל מה שירוק לסביבה הוא בהכרח בריא לנו ושגם לקרינת השמש, כמו לקרינה סלולארית ישנן השלכות.
המבנה של מתקן להפקת אנרגיה סולארית
מבנה להפקת אנרגיה סולארית מורכב משני חלקים: החלק הראשון הוא התאים הסולאריים עצמם. התא כולל שתי שכבות של מוליך למחצה. השדה החשמלי שנוצר בעקבות קרינת השמש על התאים יוצר זרם חשמלי ישר (DC).
חלק זה אינו מהווה בעיה ושהיה לצד או תחת התאים הסולאריים אינה משפיעה. החלק השני והבעייתי הוא ממיר המתח או INVENTER אשר הופך את הזרם הישר לזרם חלופי (AC) ומחבר את המערכת אל רשת החשמל. זרם זה יוצר סביבו שדות אלקטרומגנטיים ולכן לממירים אלה ולחיבור בין הממירים לרשת החשמל יש לשים לב היטב.
מהי השפעתה של אנרגיה סולארית?
בממירי המתח ישנם רכיבים המקרינים רמות גבוהות של תדרי רדיו וקרינה אלקטרומגנטית. גופנו, אשר יודע להתמודד היטב עם זרם חשמלי ישר המופק בתאים הסולאריים עצמם, אינו יודע להתמודד עם זרם חשמלי חלופי המופק בממירים. חשיפה לקרינה זו פוגעת במערכת החיסונית. רבים החשופים למערכות סולאריות מתלוננים על כאבי ראש, סחרחורות, בלבול, תשישות, עצבנות.
החוטים המחוברים לממירים פועלים כמו אנטנות כך שהקרינה משודרת גם למרחק של כמאה מטרים ממנה. אין צורך להיות בצמידות אליהם על מנת להיות מושפעים. רבים לא מעלים על דעתם כי המתקן שנועד להפקת אנרגיה ירוקה שהתקינו על גג הבית הוא זה שגורם לתחושות והם מטפלים בעניין באמצעות אקמול או שיטות שאינן מטפלות כלל בשורש הבעיה.
מתקנים סולאריים על בתי ספר- מסר ירוק או קרינה?
כחלק מהתנופה שצבר עניין הפקת חשמל באמצעות מתקנים פוטו וולטאים, החלו מוסדות חינוך להתקין מערכות כאלה על גגות בתי הספר או גני הילדים. החשמל המופק באמצעות המערכת מביא לכך שאותו מוסד יזדכה בהתאם בחשבון החשמל שלו.
העיריות והמוסדות עצמם רואים בכך לא רק עניין כלכלי אלא גם מסר ירוק לתלמידים אך האם הדבר אכן כך? המוסדות החינוכיים והעיריות טוענים כי הפאנלים הותקנו בהתאם להוראות ולתקנים של המשרד להגנת הסביבה ואין סכנת קרינה החורגת מהסף המומלץ. את ההורים דברים אלה מרגיעים פחות.
ידוע כי רגישותם של ילדים לקרינה גבוהה משל מבוגרים ובכלל, לטענתם, עדיין אין די מחקרים בעולם שמצאו באופן חד משמעי כי התקנת מערכות אלה, גם בתנאים המוגדרים היום כעומדים בתקן, אינם גורמים נזקים ארוכי טווח. התקן להתקנת ממירים מהסוג החדש היא לפחות 0.5 מ' ממקום בו שוהים אנשים באופן רציף. התקן לממירים מהסוג הישן הוא 4 מ' לפחות.
מה לעשות על מנת למזער את השפעת הקרינה?
מלבד הקפדה על התקנת הממירים רחוק ככל האפשר ממקום בו שוהים אנשים ברציפות כמו כיתה, משרד וכו', חשוב גם כי תוואי החוטים המחברים בין המערכת לבין רשת החשמל יהיו רחוקים ככל האפשר ממקומות אלה ושיתוכננו נכון, למשל מומלץ מאוד לא להעבירם מתחת למקום בו ישנה שהיה רצופה.
לאחר ההתקנה וגם בכל מצב בו ישנו ספק לגבי השפעת הקרינה חשוב לבצע בדיקת קרינה. על מנת שהבדיקה תהיה מהימנה היא צריכה להתבצע בימי שמש ולא יום מעונן. חשוב שאת הבדיקה יבצע בעל מקצוע מוסמך ובעל ניסיון רב בתחום.
עוד בנושא:
