אלרגיה לכלבים היא תופעה נפוצה יותר מכפי שנוהגים לחשוב, ועל פי הנתונים הסטטיסטיים כ- 15% מכלל האוכלוסייה סובלים מבעיה זו.
האלרגיה יכולה להופיע בכל גיל ואצל כל אדם ללא הגבלה. עם זאת, שכיחותה עולה אצל אנשים אשר אלרגיים כבר לאבק או פרווה, או אנשים בעלי היסטוריה רפואית וסיפור משפחתי דומה. האלרגיה לכלבים מתבטאת, אף היא, כאלרגיה לפרווה, רוק ושתן.
האלרגיים לכלבים, אינם מפתחים רגישות זו בהכרח לפרוות הכלב, אלא לתאים אשר נושרים מפרוותו באופן כללי, ולחלבונים הנמצאים בקשקשים באופן ספציפי.
קשקשים אלה נראים רק מבעד למיקרוסקופ, והם נושרים כחלק מהתהליך הטבעי של החלפת שיער הכלב. הקשקשים נמצאים באוויר, והאדם בא עימם במגע העור, מערכת הנשימה והריריות. לכן רוב תסמיני האלרגיה יתבטאו במערכות אלו. ישנם אנשים אשר בנוסף לכך, אלרגיים גם לשתן ולריר הנמצאים על הקשקשים.
אלרגיה לכלבים – תסמינים
אלרגיה יכולה להתבטא במגוון תסמינים – חלק מהתסמינים יכולים לכלול צריבה בעיניים, נזלת, קשיי נשימה, התעטשויות בלתי פוסקות, עיניים אדומות, נגעים עוריים או פריחה.
תסמינים אלה נמשכים כל עוד יש מגע עם גורם האלרגיה, קרי הכלב. כאשר מתרחקים, סימנים אלו יעלמו מאליהם. לפעמים אבחון הסימנים אינו כה ברור, ולכן האבחון האופטימלי הינו תבחין עור, בו ייבחנו רשימת אלרגנים ידועים. אבחון אלרגיה זה ייעשה על פי רוב אצל אלרגולוג, שהינו מומחה לבעיות אלרגיה.
לרוב, מי שמגלה אלרגיה לכלבים, יגלה אלרגיה לעוד מיני חיות אחרות, כמו אלרגיה לחתולים, אולם בדרגות חומרה משתנות. גם מבין סוגי הכלבים, נהוג לחשוב כי ישנם סוגים שהינם פחות אלרגניים מאחרים, כלומר בעלי פחות קשקשים, וביניהם שנאוצרים, פודלים וטריירים.
ממחקרים אחרונים בתחום אלרגיה לכלבים נמצא כי ילדים אשר גילו בבגרותם אלרגיה לכלבים, לא סבלו מאקזמה אם היו בבעלותם כלבים עד גיל שנה. מעבר לכך, ילדים אשר גדלו בסביבת כלבים, מגלים מערכת חיסונית חזקה יותר.
הטיפול באלרגיה
אפשר לנסות להפחית את סימני האלרגיה, גם ללא הוצאת הכלב מהבית, אם ישנו. אחת מן ההמלצות היא לא להכניס את הכלב לחדר השינה.עירוב הקשקשים עם האבק, השטיחים והמזרן, יכול להחמיר את סימני האלרגיה.
כמו כן, הרגלי ניקיון ושאיבת השיער באופן עקבי, מטהרי אויר, רחיצה של בעל החיים עם מוצרים אשר מפחיתים אלרגיה, מניעת כניסת הכלב לרכב ועלייה על ריפודים, רחיצת ידיים ועוד, יכולים גם הם לנסות ולסייע בהפחתת האלרגניים הקיימים בסביבה.
האלרגיה יכולה להופיע לאחר פרק זמן שבו הכלב נמצא בבית, או באופן מיידי עם בואו. רוב האלרגיות לכלבים מתגלות לאחר שנים בהם האדם נחשף לאלרגנים אלו, אשר משפעלים באופן פתאומי את מערכת החיסון. סימני האלרגיה מטרידים מאד, אולם ניתנים לפתרון או הפחתת חומרתם באמצעות הרגלי ניקיון והגינה, גם בסביבה בה גדל כלב.
טיפולים תרופתיים
פעמים רבות, שינויים בהרגלי הניקיון אינם מספיקים להפחתת תסמיני האלרגיה. ולכן בנוסף לכך, ישנם טיפולים תרופתיים, כמו חיסון נגד אלרגיה אשר מיועד לסגל את המערכת לנוכחות האלרגן. טיפול זה ניתן בזריקות קבועות, אשר מכילות כמויות הולכות וגדלות של האלרגן עד כדי סבילות הגוף אליו. על מנת לשמר את התגובה, נהוג לתת את החיסון באופן חוזר, כל שלושה או ארבעה שבועות.
במקרים של התקפים משמעותיים וטורדנים, נהוג להשתמש בתרופות אנטיהיסטמיניות. התרופות אשר ניתנות על פי מרשם רופא ובהמלצתו הבלבדית, יכולות להינתן במספר צורות כמו כדורים, זריקות, משחות, תרחיפים וכו'. תופעות הלוואי שלהן הן טשטוש ועייפות קלה. לפני תחילת הטיפול, הן בחיסונים והן בתרופות, חובה להיוועץ עם רופא על כל ההשלכות וההשפעות האפשריות.