אלרגיה לפניצילין

אלרגיה לפניצילין ידועה כבר מהימים בהם המציאו את הפניצילין, בשנות הארבעים של המאה הקודמת. על פי נתוני הסטטיסטיקה, אלרגיה זו היא נדירה וכוללת כ- 2% מהאוכלוסייה, אלרגיים לפניצילין ותרופות הדומות לה.

אלרגיה זו לפניצילין, במקרים חמורים של התגובה האלרגית, עלולה להוביל לשוק אנפילקטי ומוות. את הרגישות הגבוהה ביותר לתרופה מראים חולים כרוניים, או חולים אשר נמצאים זמן ממושך בבתי חולים, בדרך כלל על רקע גנטי ובעלי סיפור משפחתי דומה.

אלרגיה לאנטיביוטיקה, כמו אלרגיה לפניצילין, תתבטא באופן מיידי עם נטילת התרופה, או מספר ימים לאחריה.

בדרך כלל, כאשר התסמינים הינם קלים, הם יעברו עם פינוי התרופה מהגוף, כעבור מספר ימים. במקרים חריגים, אפשר להקל על התסמינים באמצעות תרופות אנטי היסטימיניות.

בדרך כלל, אבחון אלרגיה ייעשה כמו במקרים אחרים של אלרגיה, על ידי תבחין עור או בדיקת תגר מבוקרת. במקרים בהם, התגובה היא לא על רקע גנטי, אלא על רקע אדיותפי (ממקור שאינו ידוע), היא תהיה לרוב קלה יותר ולא מסכנת חיים.

הרכב הפניצילין

הפניצילין, מבין כלל התרופות, ידוע כמחולל אלרגיה המשמעותי ביותר. הפניצילין הינה תרופה אנטיביוטית רחבת טווח. בדרך כלל היא תינתן במקרים של זיהומיים חיידקים פשוטים, כמו אלה המעורבים בדלקות אוזניים, סינוסים, זיהומים בדרכי נשימה עליונות ועוד. הפניצילין עצמו הוא מולקולה קטנה אשר לא מעוררת את תגובת מערכת החיסון.

אולם, תוצרי הפירוק שלה נוטים להיקשר לחלבונים בדם, והם אלה אשר יוצרים את התגובה האימונולוגית באמצעות יצירת נוגדני IgE. גורם האלרגיה הוא הטבעת הבטא לקטמית אשר היא זו האחראית על הפעילות האנטיביוטית וההיקשרות לחלבון. לפעמים, חיידקים מסוימים מגלים עמידות למנגנון זה.

תסמיני האלרגיה

התסמינים של אלרגיה לפניצילין יכולים להתבטא בדרגות חומרה שונות ובמערכות שונות בגוף, בדרך כלל לאחר חשיפה חוזרת לתרופה. האלרגיה הקלה מתבטאת לרוב בהופעת פריחה מפושטת בגוף אשר מתרחשת כמספר דקות לאחר נטילת התרופה. בדרגת חומרה גבוהה יותר, הפריחה תלווה בקוצר נשימה, מחנק, ירידת לחץ דם עד כדי איבוד הכרה ומוות. לפעמים הפריחה מופיעה באופן הדרגתי רק לאחר מספר ימים.

תסמינים נוספים שיכולים להופיע ולהחשיד לאלרגיה מפניצילין הם נפיחות באזור הפנים (שפתיים ועפעפיים), גירוי וגירוד של העיניים, אנמיה המוליטית, הפטיטיס ותגובות עוריות שונות כמו סרפדת. לפעמים, הפניצילין ניתן שלא לצורך גם במחלות ויראליות, כמו מחלת הנשיקה (EBV).

מחלות אלה גורמות לפריחה אשר עלולה להיראות כתגובה לפניצילין. כמו כן, חולים אשר משתמשים במוקסיפן (אמפיצילין) יסבלו מתפרחת לא כחלק מהאלרגיה, אלא כתופעת לוואי עורית של התרופה הספציפית.

טיפול באלרגיה לפניצילין

לאנשים אשר אלרגיים לפניצילין, יש תרופות אלטרנטיביות אחרות בהם הם יכולים להשתמש. בדרך כלל, גם כאשר החולה מתלונן על תופעות רגישות שונות לפניצילין, הוא יוגדר כאלרגי לפניצילין גם בהעדר בדיקה אלרגיה מהימנה, ויקבל תרופות אלטרנטיביות בעלי הרכב שונה. האלרגיה לפניצילין יכולה להיות מוכלת על קבוצה גדולה של תרופות וישנה לפעמים רגישות צולבת בין תרופות, לכן יש לנקוט בגישה זהירה גם כאשר יש חשד לאלרגיה.

בשלב החריף של תגובת האלרגיה, ייעשה שימוש באדרנלין, אנטי היסטמינים וסטרואידים. בתגובות חלשות יותר, התסמינים יחלפו כאשר התרופה תתפנה מהגוף. מעבר למניעה בשימוש בתרופה ונגזרותיה, במקרים נדירים אפשר לחסן ולהשרות מצב של דסניטיזציה.

בתהליך מבוקר, חושפים את החולה למנות הולכות וגדלות של התרופה, על מנת שהגוף יוכל להסתגל. תהליך זה הוא מסובך, ונעשה רק כאשר אין חלופה אחרת לטיפול בפניצילין. כיום, אין בו ממש שימוש, הן עקב סיכונו, והן מפני שישנם תחליפים מספקים, טובים וזמינים אשר יכולים להחליף את הפניצילין.

דילוג לתוכן