סרפדת היא מחלת עור המתבטאת על ידי נגעים אדומים מגרדים מאוד, המאופיינים בהופעה מהירה מאוד ובהיעלמות מהירה מאוד.
הסרפדת מופיעה בגלל תגובה אלרגית שעלולה להתחיל בעקבות חשיפה לאלרגן או גורמים סביבתיים שונים, שאחריהם מופיעים הפצעים השונים.
כאשר הפצעים שגורמת הסרפדת נעלמים בתוך שישה שבועות, הסרפדת מוגדרת כסרפדת חריפה, אך עם זאת קיימת גם סרפדת כרונית הנמשכת זמן ארוך יותר וקשה יותר לטפל בה.
סרפדת – תסמינים
סרפדת מאופיינת כאמור על ידי נגעים המאופיינים על ידי חוסר אחידות – בצורות, בצבעים ובגדלים שונים. הופעת הנגעים תלויה מאוד באדם החולה – קיימים כאלה המאופיינים על ידי הופעת נגעים בצרורות ובאזורים מוגדרים, ואילו אצל אחרים הנגעים יכולים להופיע כבודדים ועל פני שטח גוף רב יותר.
בנוסף, צבע הופעת הנגעים משתנה, והוא נע בין אדום על גווניו השונים ולבן. חשוב לזכור שבמקרים של סרפדת, מדובר במחלת עור קלה מאוד ובדרך כלל לא מופיעים סימפטומים סיסטמיים אחרים. אם מופיעים סימנים סיסטמיים, כנראה מדובר במחלה אחרת ויש צורך בבירור מעמיק יותר.
הגורמים לסרפדת
הנגעים המאפיינים את מחלת הסרפדת נגרמים כאמור על ידי תגובה אלרגית במנגנון הרגיל המתווך על ידי היסטמין. האלרגנים השונים יכולים להיות אלרגנים שכיחים, כמו אלרגיה למזון (אגוזים, ביצים, דגים וכו'), אלרגיה לתרופות (בעיקר אלרגיה לפניצילין ואיבופרופן – נורופן, אדוויל וכו') וסוגי אלרגיות נוספים כמו בעלי חיים, אלרגיה עונתית ועוד.
מלבד האלרגנים הקלאסיים, סרפדת יכולה להיגרם גם על ידי שינויים סביבתיים – כמו לדוגמא שינוי מזג אוויר, אלרגיה לשמש, מתח נפשי וכו'.
אבחון
באופן כללי, סרפדת היא מחלה קלה יחסית, וניתן לאבחן אותה בקלות על ידי הסיפור וההיסטוריה של החולה. לדוגמא, חולה שהגיע למיון עם פריחה לאחר שאכל אגוזים, כנראה יאובחן כסובל מסרפדת על רקע רגישות לאגוזים, יטופל וישוחרר.
כאשר הפריחה ממושכת ולא מגיבה לטיפול, יש לעבור אבחון אלרגיה, בכדי להבין ממה נגרמת הסרפדת ומהו האלרגן ממנו צריך להימנע. גם אם ממשיכים בטיפול באופן רציף אך החשיפה לאלרגן נשארת, הסיכוי להחלים מהסרפדת נמוך.
סיבוכים
כאמור, סרפדת היא מחלת עור קלה יחסית המתבטאת ברוב המקרים באופן שטחי בלבד. אם זאת, חשוב לזכור שמקור הסרפדת הוא תגובה אלרגית, וכמו כל תגובה אלרגית גם סרפדת עלולה להסתבך. במקרים שהאלרגיה יוצאת מכלל שליטה עלול להתפתח שוק אנפילקטי, ובמקרים כאלה ללא טיפול מהיר על ידי אדרנלין קיים סיכון לנזק בלתי הפיך ואף למוות.
טיפול בסרפדת
כמו רוב המחלות האלרגיות, גם במקרי סרפדת יש להקפיד על מניעת החשיפה לאלרגן ככל שניתן – ככל שהחשיפה קטנה יותר, כך גם הסיכוי להופעת סימפטומים יורד.
במקרים של הופעת התסמינים, ניתן לטפל באמצעות משחות אנטי היסטמיניות שבדרך כלל מובילות לשיפור, מפני שהן מפסיקות את פעילות ההיסטמין, שהוא מהשחקנים הראשיים של התגובה האלרגית. אם טיפול במשחות כאלה לא עוזר, ניתן לעבור למשחות סטרואידיות שהן בעלות השפעה חזקה ביותר.
חשוב לזכור שסרפדת היא מחלה קלה ביותר, ולכן קיימים מקרים רבים בהם אין צורך בטיפול, אלא רק בהשגחה על הפצעים מפני זיהומים, קילופים וכו'.
מלבד הטיפול התרופתי, חולי סרפדת כרוניים יכולים לסגל לעצמם אורח חיים שיקל על הסימפטומים השונים. ראשית, בכל מקרי המחלות העוריות מומלץ כמובן להתלבש בהתאם, כלומר להרבות בלבישת בגדים קלים ונוחים ולהמעיט בלבישת ג'ינסים צמודים או בגדים פרוותיים. בנוסף, טיפול בקור ידוע כמקל על הכאב והגירוד, וכדאי מאוד לטפל בקרח ובשטיפה במים קרים בזמן הופעת הפצעים.