אלרגיה לניקל

ניקל הינו חומר הנחשב לאלרגני ומצוי בתכשיטים רבים הבאים במגע עם העור כמו למשל שעון, שרשראות ועוד. על פי הסטטיסטיקה, נראה כי 10% מהנשים אלרגיות לניקל. מכיוון שאצל גברים, הסבירות כי יענדו תכשיטי ניקל קטנה, גם סוג אלרגיה זה לא יימצא אצלם.

האלרגיה יכולה להתבטא גם לאחר שנים של חשיפה לחומר, ולפעמים אף תופיע ביתר שאת. בדרך כלל, במקרה של אלרגיה לניקל, הסיפור הקליני די ברור, מה שהופך את שאר הבדיקות למיותרות.

במקרה הצורך ולשם אבחון מדויק יותר, אפשר לבצע תבחין עורי, אשר ייתן את התשובה הדפיניטיבית.

מלבד תכשיטים, מחקרים אחרונים בתחום מצאו כי גם דיבור ממושך בטלפון, יכול לעורר אלרגיה לניקל הנמצא בו. את התגובה האלרגית במקרה זה, אפשר למצוא סמוך לאוזניים ובקו הלסת הנמצאת במגע עם הטלפון.

בעקבות מקרים רבים יותר של אלרגיה לניקל, ממליצים אלרגולוגים לצמצם את המגע עם חפצי ניקל, וכאשר מתעורר חשד לאלרגיה או סוג של רגישות, לעטוף את הטלפון בניילון או מבודד אחר.

שימוש יומיומי בניקל

הניקל נמצא בהרבה מן הפריטים המשמשים אותנו ביום יום. הוא נמצא בתכשיטים רבים כמו למשל שרשראות, טבעות ועגילים. הוא יכול להופיע גם בתכשיטים שאינם מזהב או כסף טהור או בזהב לבן.

כמו כן, הוא נמצא בחומרי ניקוי וקוסמטיקה הצבועים בצבעי כחול וירוק. מלבד זאת, אפשר למצוא אותו במפתחות, מהדקי נייר, כפתורי מתכת של ג'ינסים, אבזמי חגורה ורצועות שעון. בקיץ, הזיעה עלולה לגרום להמסת כמות קטנה מהניקל על העור ומחריפה את תסמיני האלרגיה.

ניקל נמצא גם אצל רופא השיניים בסתימות או גשרים לשיניים. במקרה של אלרגיה לניקל יש ליידע את רופא השיניים טרם הטיפול. כמויות קטנות של ניקל יכולות להיות במזון ואף במי השתייה, במיוחד אם הם מורתחים בקומקום בעל גוף חימום מניקל. בדומה לסוגי אלרגיות אחרים, יש לוודא את קיום הניקל במוצרים השונים אשר רוכשים.

אלרגיה לניקל – תסמינים

מכיוון שמוצרי הניקל איתם באים במגע, הדוקים לגוף, האלרגיה אליהם תבוא לידי ביטוי בראש ובראשונה בנגעים עוריים נקודתיים, כמו למשל בשורשי כף היד, במקום השעון או אבזם החגורה, באזורי המגע בין העגילים והאוזניים וכו'. אלרגיה בעור, שתתבטא בפצעים ואף שלפוחיות, גם הן שכיחות במגע החומר על אזורי העור. אקזמה היא תופעה בדרגת חומרה גבוהה יותר, וקשה יותר לטיפול.

חשיפות חזרות לניקל יכולות לגרום להחרפת התסמינים ולהתבטא כקוצר נשימה ואף אסטמה. תסמיני אלרגיה זו אימם מהווים איום על החיים ולא יכולים להביא לתגובה טרמינלית.

כמויות ניקל אשר נמצאות במזון, בדרך כלל יהיו ברמה מזערית ולא יגרמו לתסמיני אלרגיה כלשהם. המזונות המכילים ניקל הינם שוקולד, סלמון, דגנים, פירות וירקות משומרים ועוד. נושא זה לא נחקר עד תומו, והתשובה עליו עוד שנויה במחלוקת.

הטיפול באלרגיה

הטיפול הטוב והיעיל ביותר הוא הימנעות ככל הניתן לגורם האלרגיה. אפשר לקנות תחליפים לחומר זה ממתכות אחרות, למשל זהב. עם זאת חשוב להקפיד להימנע מזהב מתחת ל- 18 קראט ומזהב לבן, אשר עלולים גם הם להכיל ניקל.

במקרים חמורים אפשר למרוח משחות קורטיזון אשר מפחיתות את רמת הדלקת. לאחר שהתפתחה האלרגיה, מאוד קשה לעצור אותה או למנוע אותה במפגש חוזר עם הגורם האלרגן.

כמו במקרי אלרגיה שונים, גם בהופעת אלרגיה לניקל, במקרים קשים של תסמינים, הטיפול ייעשה באמצעות משחה המכילה קורטיקוסטרואידים מקומיים, קומפרסים לשימון המקומות היבשים, תרופות נגד אלרגיה ואנטי היסטמינים. הפריחה והתסמינים בכלל יחלפו לאחר מספר שבועות או אף חדשים.

ראו גם:

תפריט דל בניקל: במיוחד לסובלים מאלרגיה לניקל

מחקר גדול שנערך בצפון אמריקה מגלה: חלה עליה בשיעור הסובלים מאלרגיה לניקל

אלרגיה לכלור

דילוג לתוכן