אלרגיה אצל תינוקות

אלרגיה אצל תינוקות, מגבילה את ההורים ומציבה בפניהם קשיים רבים. מקור אלרגיה זו הוא ברוב המקרים גנטי. האלרגיה אצל תינוקות מתבטאת באופן דומה לזו של המבוגרים.

היא יכולה להתחיל מתסמינים קלים כמו פריחה, דרך תסמינים קשים יותר כמו הפרעות בדרכי הנשימה ועד שוק אנפילקטי ואף מוות.

רבות מההמלצות אשר מנסות למנוע את האלרגיות, דוגלות בכך שיש לאחר את חשיפת התינוקות למזונות אלרגניים ידועים או גורמים סביבתיים מזיקים.

אלרגיה אצל תינוקות נחלקת לקבוצות על פי הגורם האלרגני. כאשר זו אלרגיה ממגע, התינוק יסבול מבעיות עוריות, שלרוב יוגדרו כאסטמה של העור אצל תינוקות או אטופיק דרמטיטיס. כאשר האלרגיה מתבטאת בשאיפה, הוא יסבול מתופעות של נזלת כרונית, בעיות נשימה, עיניים דומעות ותסמיני אסטמה.

האלרגיה המסוכנת ביותר לתינוקות ובכלל, היא אלרגיה למזון. תסמיני האלרגיה יכולים להתפרץ עקב חשיפה למספר אלרגנים, ולרוב תתגלה רגישות למספר אלרגנים.

בכל מקרה של חשד, רצוי כי ההורים יפנו עם התינוק למרפאת אלרגיה, במיוחד אם ידוע סיפור אלרגיה משפחתי. במקרה הצורך, אבחון אלרגיה יינתן על פי תבחין עור או בדיקות דם.

מניעת אלרגיה למזון

אלרגיה למזון אצל תינוקות יכולה להיות מסוכנת ואף להוביל למוות. האלרגיה למזון השכיחה ביותר אצל תינוקות היא אלרגיה למוצרי חלב. על פי נתוני הסטטיסטיקה, כאחוז עד שני אחוזים מהתינוקות יסבלו מאלרגיה זו.

כל עוד התינוק יונק באופן מלא, בעיה זו לא תפרוץ, כמו גם כאשר החשיפה לחלב פרה תיעשה כשמערכת העיכול בשלה. ההמלצה לאימהות לתינוקות הנמצאים בקבוצת סיכון היא שהן בעצמם יימנעו מאכילת מזון אלרגני וינסו לאחר את חשיפת התינוק למוצרי חלב.

כאשר מתחילים להאכיל את התינוקות במזון מוצק, רצוי להציג בפניהם את המאכלים בנפרד, על מנת לבודד את גורמי הרגישות. ולכן במקרה של תגובה אלרגית לסוג מזון מסוים, אבחון האלרגיה יהיה קל יותר. ההמלצה היא כי מזונות כמו דגים, ביצים, בוטנים ואגוזים, הנחשבים לאלרגנים כללים, ייחשפו רק לאחר גיל שנה ויותר.

למזונות אלה, הצטרף בזמן האחרון מרכיב נוסף, עקב מחקרי אלרגיה שנעשה על תינוקות בישראל- אלרגיה לשומשום. שומשום נמצא בטחינה ומעורבב פעמים רבות עם הפירות, הוא גורם אלרגני עיקרי מאד בקרב ילידי הארץ, ויש להימנע ממנו מתחת לגיל שנה.

מניעת אלרגיה סביבתית

בדבר מניעת אלרגיה סביבתית, כמו למשל אלרגיה לאבק, הדעות חלוקות. יש הגורסים כי מניעת החשיפה לאלרגן זה, יידחה ואף ימנע את התפתחות האלרגיה. מניעה זו כוללת כיסוי ציפויי הכרית והמיטה, הוצאת שטיחים מחדר הילדים והוצאת מכשירי הלחות אשר מעודדים התפתחות עובש ואבק.

מנגד, יש הגורסים שדווקא בעולם המערבי, בו הילדים לא נחשפים ללכלוך ורמת ההיגיינה בבתים היא גבוהה ביותר, רמות האלרגיה מקרדית האבק הן גבוהות ביותר. עולה כי, רוב סוגי האלרגיות הינם תלויי מקום גיאוגרפי. מחקרים אשר נעשים בתחום מנסים לבודד את הגורמים השונים ולהסיק מסקנות בדבר התפתחות אלרגיות אלה.

מחקרים אחרונים אשר נעשו בתחום מראים כי תינוקות וילדים אשר חיו עם בעל חיים בהיוולדם, חשופים פחות לתסמיני אלרגיה סביבתית (אבק, פרווה ועוד). עם זאת, כאשר התינוק כבר פיתח תסמיני אלרגיה או נמצא בקבוצת סיכון, כמו למשל תינוקות אסתמטיים, נראה כי הכנסת בעל חיים תחריף את הבעיה והתסמינים.

לעומת זאת, החוקרים תמימי דעים לגבי חשיפת התינוקות לעשן סיגריות. אין ספק כי חשיפה זו חושפת את התינוק למגוון תסמיני אלרגיה, בין אם התינוק נמצא בקבוצת סיכון ובין או לאו. תסמינים אלה מעיקים מאד, הן על התינוק והן על הוריו, גם אם הם לא מסכני חיים.

ראו גם:
אקזמה אצל תינוקות

דילוג לתוכן